עידן חדש ביחסי יפן וישראל
מאת דרור רוטר, מנהל חברת I.J. Business Do Ltd.
משהו טוב קורה בקשר הכלכלי שבין ישראל ליפן, מי שעוקב אחר הקשר ביניהן יכול להבחין כי אפשרויות שהיו סגורות הולכות ונפתחות. זאת יכולה להיות הזדמנות עסקית גדולה לכל חברה ישראלית שבמשך שנים חלמה להיכנס לשוק הזה של כ-130 מיליון איש בעלי רמת חיים גבוהה, ולא העזה או הצליחה לעשות זאת.
השינוי והשיפור ביחסים בין יפן וישראל התבטא בביקור משלחת הקיידנרן (איגוד העל של הארגונים הכלכליים ביפן) בישראל בחודש פברואר 2014, בביקור רוה"מ מר בנימין נתניהו ביפן בחודש מאי, ובביקור שר הכלכלה, המסחר והתעשייה היפני, מר טושימיצו מוטגי בישראל בליווי משלחת של תעשיינים יפנים ונציגות בכירה של משרד הכלכלה היפנית בתחילת חודש יולי. במהלך הביקור הזה נחתם הסכם שיתוף פעולה לקידום המחקר והפיתוח התעשייתי בין ישראל ליפן וקידום טכנולוגיות הסייבר ביפן. לאחרונה, בתחילת נובמבר, הגיעה ליפן משלחת כלכלית של יותר מ-30 איש בראשות מנכ"ל משרד רה"מ ונשיא התאחדות התעשיינים ובהשתתפות ראשי ארגונים כלכליים נוספים ואנשי עסקים בכירים. חברי המשלחת ביקרו במספר חברות ענק יפניות, ערכו סמינר וקבלות פנים באוסקה ובטוקיו ונפגשו עם משרי הממשלה הרלוונטיים, הקיידנרן וועדת תכנון האולימפיאדה בטוקיו.
ברקע הדברים עומדת העובדה שבמשך שנים רבות ראתה יפן את ישראל כמדינה לא יציבה מבחינה ביטחונית, בעלת רמות סיכון גבוהות ולכן הסיקה שאין סיבה לפתח עמה קשרים כלכליים ולהשקיע בה. התפיסה הרווחת הייתה שכל עוד אין שלום בין ישראל למדינות ערב המצב לא ישתנה.
אבל, קיפאון כלכלי של שני עשורים והעובדה שיפן, שהייתה מובילה עולמית בחדשנות טכנולוגית, איבדה את מעמדה למתחרים גלובליים דוגמת: אפל, סמסונג וגוגל, עוררו את ממשלת יפן לחפש דרכים לשיפור המצב. יפן שפועלת על מנת לחזור למעמדה כמובילה עולמית בחדשנות טכנולוגית, זיהתה את ישראל כמוקד חדשנות עולמי שתוכל להסתייע בו לצרכיה אלה, וכך מתוך אינטרסים ברורים נזנחה התפיסה הישנה שעל פיה נמנעה יפן מלפתח קשרים כלכליים עם ישראל, והחל עידן חדש בקשרים בין שתי המדינות.
* * *
הביקורים ההדדיים בשנה האחרונה והכוונה ממשלתית יפנית נותנים אור ירוק לחברות ולאנשי עסקים לעשות עסקים עם חברות ישראליות ויוצרים שפע של הזדמנויות עסקיות ביפן. כל אלה נובעים מהרפורמות הכלכליות לעידוד הצמיחה ביפן: ה"אבנומיקס" בהנהגת ראש ממשלת יפן מר שינזו אבה והסרת חסמים ביורוקרטיים שמקלים על ההתנהלות העסקית של חברות יפניות ומעודדים את הכלכלה.
כיום, ניתן לראות סנוניות ראשונות של מימוש ההזדמנויות הללו ברכישתה של יצרנית האפליקציות השיחות וייבר תמורת 900 מיליון דולר בידי החברה היפנית Rakuten, שהיא אחת מחברות שירותי האינטרנט המובילות בעולם, ולאחרונה בהקמת משרדים של חממת הסטרטאפים היפנית Samurai Incubate בתל אביב. כאמור אלה סנוניות ראשונות וחברות יפניות רבות נערכות לבוא בעקבותיהן.
* * *
התחום הראשון שכדאי לשים לב אליו הוא טכנולוגיות תקשורת ומידע. גודל השוק (Real GDP) של ענף התקשורת ביחד עם טכנולוגיית המחשב והמידע (ICT) בשנת 2011 ביפן היה 1.2 טריליון דולר. תעשיית ה-ICT הציגה גם עלייה מתמדת בקצב הצמיחה, שיעור הגידול השנתי הממוצע בין השנים 1995 ו-2010 במדינה זאת היה 3.0%, זהו שיעור הצמיחה הגבוה ביותר מכל הענפים.
יפן היא השוק השני בגודלו בעולם אחרי ארצות הברית בתחום מדעי החיים וזה התחום השני שכדאי לבחון. תעשייה זו ביפן מחזיקה כ - 11% משוק התרופות העולמי ו - 10.2% משוק המכשור הרפואי בעולם בשנת 2011. חברות זרות רבות ביניהן טבע נכנסו לשוק היפני וכיום פעילות כשחקניות מרכזיות בתחומים שונים.
יפן גם אטרקטיבית לחברות ישראליות בתחומי האנרגיה המתחדשת והסוללות נטענות. מאז אסון פוקושימה, ובעקבותיו הפסקת פעולתן של תחנות כוח גרעיניות נוספות לצורך שיפורים בטיחותיים, נושא הפקת האנרגיה הפך לבעיה לאומית ביפן. על מנת לפתור את התלות באנרגיה גרעינית מצד אחד ולהפחית את זיהום האוויר הנגרם מתחנות כוח קונבנציונליות, אנרגיה מתחדשת זוכה לעניין רב ביפן ועקבותיו גם לתקציבים.
* * *
ההזדמנות היפנית ברורה וכיום יש לחברות ישראליות גם אפשרות לממש אותה. בישראל מתקיים מחקר ופיתוח רחב היקף בתחומים מובילים דוגמת ננו-טכנולוגיה, מדעי החיים, תאי גזע, ניהול מים, אנרגיה בת קיימא, טכנולוגיות מידע, ביו-טכנולוגיה, הנדסת חומרים, הנדסת חלל והנדסת תעשייה. חברות ישראליות המפתחות מוצרים בתחומי הטכנולוגיה העילית ושמתאימות עצמן לדרך הפעילות הנכונה ליפן תוכלנה למצוא שותפים יפניים המשתוקקים לשיתוף פעולה או לחליפין תוכלנה להקים חברה ביפן לצורך פעילות עצמאית.