יזם ישראלי השולט ביפנית בניב של קיוטו בעל חגורה שחורה בקרטה
תרגום של מאמר שפורסם ביפן ביום 14 במרץ 2015 במגזין האינטרנט חדשות קריירה
מאת קיוקו יומנו
דרור רוטר הוא הבעלים של חברת איי. ג'יי. ביזנס דו המתמחה בשירותי פיתוח עסקי ביפן. החברה נוסדה באפריל 2012. בין מספר חברות ישראליות שעוסקות בתחום הזה, היתרון שלה הוא ביכולת ההבנה בטכנולוגיה.
" I " שלIsrael , " J " שלJapan ו- "Do" (דרךֹֹֹֹ) זהו שם ייחודי שניתן על ידי רוטר סאן שהוא בעל חגורה שחורה בקרטה. כיום הוא גם פעיל כיועץ עסקי מטעם משרד הכלכלה ומכון הייצוא.
בעל תואר שני בלימודי מחשבים באוניברסיטת נרה שביפן, שם למד אחרי לימודיו בטכניון חיפה.
מר רוטר (שמכונה "רוטר-סאן" ביפנית) משמש כיועץ שיווקי לחברות ישראליות שרוצות לעשות עסקים עם יפן. חברות ישראליות זכאיות לקבל ייעוץ ממומחים לשיווק שמאושרים על ידי מרכזי המעוף. משרד הכלכלה מממן את ההוצאות.
כחלק מתכנית התמיכה בשם "כסף חכם" של משרד הכלכלה, הוא גם בודק את מועמדותן של חברות המבקשות להשתתף בתכנית זו. כאחראי על יפן בסחר הבינלאומי בתכנית Experts4U של מכון הייצוא, הוא נותן יעוץ מקיף בנושאי תכנון והכנות של יבוא ויצוא, חוזים והסכמים, תקנות ונהלים וכו'.
למעשה ראיון זה נערך כולו ביפנית. ביפנית שלו נשמע ניב של קיוטו. הוא מדבר די בשקט.
מאיפה התחיל הקשר בינך לבין יפן?
"זה התחיל מזה שבגיל 16 התחלתי ללמוד קרטה. כשהייתי סטודנט בטכניון (פסגת לימודי ההנדסה בישראל), בחרתי ללמוד יפנית כשפה זרה שנייה. ההתמחות שלי הייתה מדעי המחשב. אז הכרתי את פרופ' Yajima Shuzo (מחלוצי תחום המחשבים ביפן). בדיוק אז השתפרו היחסים בין שתי המדינות, והוגדל מספר הסטודנטים הזכאים לקבלת מלגות ממשרד החינוך היפני, וגם אני נבחרתי."
רוטר סאן נסע ליפן עם המלגה, ולמד באוניברסיטת קיוטו כסטודנט מחקר במשך שנתיים, ועוד שנתיים בתוכנית תואר שני במכון למדע וטכנולוגיה בנרה. הוא נשאר ביפן במשך ארבע שנים. אשתו ליפז שנסעה עמו דוברת יפנית סטנדרטית בזכות בית הספר קיוטו לשפה היפנית.
הוא לעומתה, כנראה מכיוון שבאוניברסיטת קיוטו לא היה צריך להקפיד בהגיה, קלט את הניב של קיוטו.
בשנת 1998 הוא חזר לישראל והתחיל לעבוד בתכנון VLSI בחברת פוג'יטסו מיקרואלקטרוניקה ישראל. שם עבד במשך שלוש שנים עד סגירת החברה ב-2000 בגלל מיתון הייטק עולמי.
בעת ביקורם של אנשי עסקים מיפן, תפקידו היה לברך אותם ביפנית. כשנסגרה החברה קיבל הצעה לעבוד בפוג'יטסו יפן. אך הוא עבר לעבוד בחברה דומה בישראל עוד שלוש שנים נוספות.
"בשנים שעבדתי בהייטק, ניתק הקשר ביני לבין יפן. לכן החלטתי לשנות כיוון בשנת 2005. אז הצטרפתי לחברה ישראלית יוקי קל שעסקה בפיתוח עסקי בין יפן וישראל ועבדתי בה, עד שהקמתי את החברה שלי."
איך אתה תומך בחברות בשתי המדינות?
"חיפוש חברות שמתעניינות בעסקים נעשה קודם כל על ידי שליחת מכתב שמציג את החברה הפונה לחברות שנראות לי מלכתחילה שתוכלנה להיות שותפות."
כיום המציאות היא שההתרחבות העסקית של יפן בישראל די בפיגור, בהשוואה למדינות כמו ארה"ב, סין ודרום קוריאה.
אבל, הוא אומר "אני סבור שזה ישתפר בעתיד בשל הבעת התמיכה של ממשלת יפן מחודש ינואר. לדחיפה הפוליטית יש השפעה גדולה.
אבל חברות ישראליות חושבות שקשה לעשות עסקים ביפן
"יש הבדל במנטליות. הישראלים פועלים מהר ומשנים במהירות. לעומת זאת חברות יפניות בודקות באופן יסודי ובזהירות את העסקה כדי להסיר את כל הסיכונים, עד שחותמים. זה לוקח יותר מידי זמן בשביל ישראלים. אני לא חושב שכל החברות הישראליות מתאימות לעשות עסקים ביפן. אם רוצים לסחור עם יפן, צריך להתאזר בסבלנות. לערוך ביקורים סדירים על בסיס קבוע, ולבנות מערכת יחסי אמון אישיים. זה מאוד חשוב".
האם יש משהו שאתה עושה במיוחד כדי להתאזר בסבלנות? האם אימון בקרטה יכול לשמש כפתיחה לשיחה עם היפנים?
"אני מרגיש את יפן באופן טבעי. זה לא רק עניין של השפה. אני חושב שהיפנים מרגישים את זה. בנוגע לקרטה, לצערי פחות ופחות יפנים מתעסקים באמנויות לחימה כיום."
אז לאיזה כיוון אתה רוצה לפתח את עסקיך בעתיד?
"הייתי רוצה לגייס עוד עובדים ולהפוך את החברה לחברה גדולה שמתמחה בעסקים ביפן, משום שזה תחום ההתמחות שלי. המשימה שלי היא לקשר חברות ישראליות שיש להן טכנולוגיה חדשנית שיכולה לסייע ליפן לחברות יפניות".
אודות המחברת: קיוקו יומנו מתמחה בתרגום סימולטני יפנית-אנגלית-עברית. חיה בישראל. מנהלת אתר אינטרנט יפני בשם Israeli Start-ups המציג חברות ישראליות אטרקטיביות.